מחלות כליה בחתולים ובכלבים

קיימים שני סוגים של "אי ספיקת כליות"

· · אי ספיקת כליות אקוטית – מאופיינת בירידה חריפה וחדה בתפקוד הכליות, ובאה לידי ביטוי בהפרעה למאזן הנוזלים והמלחים בדם. הסימנים הקליניים דרמטיים, בעיקר בגלל פרק הזמן הקצר להופעתם.

· · אי ספיקת כליות כרונית – כאשר הכליות אינן מסוגלות לבצע את תפקידן הבסיסי להפריש את תוצרי הלוואי, ייצור הורמונים וויסות נוזלי הגוף. הסימנים הקליניים, לרוב נמשכים בהדרגה לאורך תקופה של חודשים/שנים.

מהן הסיבות לאי ספיקת כליות ?

אכילת רעלים (אפילו בכמות מעטה, אך לאורך זמן), מינון גבוה של תרופות (בעיקר משככי כאבים וסוגי אנטיביוטיקות), זיהומים ודלקות , אלה מקצת הסיבות השכיחות לפגיעה בכליות.

" עייפות החומר" , כפועל יוצא של גיל החיה, היא סיבה השכיחה בעיקר בפציינטים מבוגרים.

צריך להדגיש, כי כל מחלת כליות אקוטית שאיננה טופלה כראוי עלולה להיהפך למחלה כרונית.

מהם הסימנים הקליניים האופייניים ?

· · כל אחד מהסימנים הבאים עשוי להצביע על המחלה:

· · שתיית מים מרובה

· · השתנה מרובה

· · עייפות

· · הקאות, עם/ללא קשר לזמן האכילה

· · ריח לא טוב מהפה (הליטוזיס)

· · חולשה

· · אנורקסיה

· · איבוד ראייה

· · רזון

· · חוסר שיווי משקל במרחב

כיצד ניתן למנוע "אי ספיקת כליות"?

במצב שבו, הכשל הכלייתי נגרם כתוצאה מעייפות החומר- לא ניתן למנוע את המחלה, אך ניתן לתמוך בפציינט ולהקל ככל הניתן על סימני המחלה.

איזה בעל חיים הכי חשוף למחלה ?

חתולים, חשופים יותר מכלבים. שכיחות המחלה עולה עם גיל הפציינט, חתולים וכלבים מגזע קטן מראים סימני מחלה ראשונים בין גיל 10-14 שנים בממוצע. כלבים מגזע גדול יכולים להראות סימני מחלה קודם לכן.

כיצד ניתן לאבחן את המחלה ?

ראשית – ההיסטוריה הניתנת על ידי בעלי הפציינט חשובה מאין כמותה ועשויה להצביע על אופן התקדמות המחלה והגורם הראשוני לה.

בדיקת דם בדיקת לחץ דם ובדיקת שתן- בדיקות חיוניות התומכות/שוללות פגיעה אפשרית בתפקוד הכליות, והאם הנזק אקוטי/כרוני.

בדיקות מקיפות יותר כוללות, צילומי רנטגן אולטרא סאונד וביופסיה על מנת לקבל תמונה מדויקת ככל האפשר לשם מתן טיפול יעיל.

כיצד ניתן לטפל במחלה?

אי ספיקת כליות אקוטית ניתנת לטיפול, אשר אם ניתן בזמן ובאינטנסיביות ניתן להחזיר את המצב לקדמותו.

במצב הכרוני – לא ניתן להחזיר את תפקוד הכליות למצבן הנורמלי, אלא רק לתת טיפול תומך לפציינט.

מאחר ובשני המקרים, הפגיעה בכליות מסכנת את חייו של הפציינט, הטיפול הראשוני דורש אשפוז ומורכב מ:

· · מתן נוזלים ישירות לוריד,

· · דיאטת מזון, המורכבת מרמת מלחים נמוכה, ומזון עשיר בחלבון החיוני לגוף (novel protein)

· · הורדת לחץ הדם,

· · מתן תרופות נגד בחילה/הקאה

· · הורמון לייצור תאי הדם האדומים.

לאחר שהפציינט עזב את המרפאה, יש לחזור על בדיקות דם ושתן בהתאם למצבו, על מנת לפקח על מצבו ולמנוע הידרדרות נוספת.