אפילפסיה היא מחלה בחיות מחמד ובבני אדם הבאה לידי ביטוי בעויתות.
השם העממי שלה היא "מחלת הנפילה".
התנהגות שאיננה רצונית המתרחשת באופן לא תקין. ניתן לחלק עוויתות ל-3 קטגוריות עיקריות:
עווית כללית – Grand mal/Generelised seizures
זו הצורה השכיחה ביותר של אפילפסיה בחיות מחמד (כלבים וחתולים) עווית הצומחת מאזורים רבים במוח וגורמת לכל הגוף להגיב באופן שאיננו רצוני כך שהגוף נעשה נוקשה רגליים קדמיות ואחוריות נמתחות ונוקשות, קיים איבוד הכרה, ריור מוגבר ואי שליטה על סוגרים. אלו המאפיינים הקלאסיים. אם כי בכל חיה הביטוי עשוי להיות שונה ברמה זו או אחרת.
עווית חלקית – petit mal/partial seizure
עווית הצומחת ממוקד ממוקד ספציפי במוח ולכן גורם למעורבות חלקית של הגוף, כגון הזזת שרירי פנים, "טיקים"- תנועות שחוזרות על עצמן וכיו"ב. עווית חלקית עשויה להיהפך לעווית כללית כפונקציה של זמן, מצב גופני, חוסר טיפול וכדומה.
עווית "התנהגותית" – psychomotor seizures
עווית שבעיקרה ביטוי התנהגותי העשויה לבוא לאחר עווית כללית.
התקף עווית או התקף אפילפסיה בחיות עשוי להיגרם כתוצאה מתהליכים במוח אלה יכולים להיות עקב טראומה, דלקת, זיהום, ניוון או גידול ,עוויתות אלה קרויות גם secondary seizure , אך בה במידה עוויתות עשויות להיות הביטוי המשני לתהליך גופני כללי כגון רמת סוכר נמוכה, הרעלות, אי ספיקת כליות או כבד הגורמת לרמת תוצרי חילוף חומרים בגוף לעלות ולהשפיע ישירות על תפקוד המוח, עוויתות אלה קרויות גם reactive seizure . עוויתות שלא נמצאה סיבה להיווצרותן קרויות .primary seizures
שלב ראשון – נמשך בין דקות/שעות לפני ההתקף במהלכו החיה מתנהגת באופן שאיננו תקין כגון נביחות, הסתתרות ממושכת, חוסר תיאבון וכיו"ב.
שלב שני- aura – שלב התקף העווית – שלב העלול להימשך שניות/דקות ו/או שעות במהלכו החיה עלולה להיות מחוסרת הכרה ולהראות סדרות של עוויתות.
שלב שלישי – שלב ההתאוששות – שלב העשוי להימשך שעות עד ימים במהלכו החיה לאט לאט מתאוששת מחוויית ההתקף.
האם יש משמעות לגיל בכל הקשור להופעת ההתקף הראשון ?
בהחלט כן, חשוב מאוד בגישה לאבחון לדייק במועד הופעת ההתקף הראשון:-
חיות מתחת לגיל שנה
ייתכן וההתקף נובע עקב בעיה מולדת.
חיות בין גיל שנה לגיל חמש
במרבית המקרים לא ניתן לגלות את הגורם להתקפי העווית והסיבה טמונה בהפרעות בהולכה החשמלית של המוח. בין הגזעים השכיחים שנאוצר, בסט, כלבי קולי וקוקר ספניאל.
חיות מעל גיל חמש
צריך לחפש אחר הסיבה להופעת ההתקפים והסיבות כפי שמתואר להלן רבות.
בבואנו לאבחון עוויתות יש לבצע מספר בדיקות באופן הבא:
שלב ראשון
היסטוריה מלאה תוך תחקור בעלי הכלב/חתול אודות ההתקף כגון:
מתי ארע ההתקף ותיאור כללי על ההתקף עצמו – האם חלקי/כולל?
מספר ההתקפים שחווה עד כה ומתי ארע ההתקף הראשון?
מה היה פרק הזמן של כל התקף?
מה סוג התזונה עליה מתבסס הכלב/חתול?
האם יש עוד בעלי חיים בבית?
היסטוריה של הרעלות?
חומרי הדברה?
תזונה שונה מהרגיל?
מאכלים רעילים( שוקולד במינון גבוה..)?
האם קשור לזמן האוכל?
שלב שני
בדיקה גופנית יסודית של הכלב/חתול
שלב שלישי
בדיקה נוירולוגית מלאה של הפציינט, הבדיקה מורכבת ממספר חלקים, אלה כוללים בין היתר תצפית מרוחקת אחר החיה למשך מספר דקות, בדיקת החיה במרחב החדר, בדיקת רפלקסים וכן בדיקת ראיה מקיפה.
שלב רביעי
ביצוע בדיקות מעבדה מתקדמות כדי לשלול תהליכים אשר מקורם בחילוף חומרים (תפקוד לב, כליות, כבד, רמת סוכר) וכן בדיקות הורמונליות העשויות בעקיפין לגרום לתמונה דומה (בדיקות לרמת הורמוני בלוטת התריס/המגן). הבדיקות כוללות בדיקת דם כלליות וספציפיות, שתן, א.ק.ג וצילומי רנטגן.
שלב חמישי
בדיקות פולשניות הכוללות בדיקת CSF דיגום נוזל עמוד שידרה ו CT של המוח.
הטיפול ב אפילפסיה בחיות מחמד:
באם נמצא הגורם להתקף העווית יש לטפל באופן ממוקד ויעיל כדי למנוע הישנות המחלה.
באם לא נמצא הגורם יש מספר פרמטרים המגדירים מתי להתחיל בטיפול:
מה תדירות ההתקף האפילפטי? – האם אחת לחצי שנה או ארבעה התקפים בחודש?
מה האורך היחסי של כל התקף? – האם נמשך 10 שניות או דקות/שעות?
האם מדובר בגזע הידוע בנטייתו להראות אפילפסיה?
האם הבעלים יקפידו על מתן תרופות ויבצעו מעקב שוטף אצל הרופא?
האם בריאות הכלב מאפשרת מתן טיפול?
תרופות לטיפול ארוך טווח:
פנוברביטל
כדורים של 15 מ"ג/ 100 מ"ג- בבתי מרקחת.
תרופה הניתנת דרך הפה בתדירות של פעמיים ביום, ותפקידה לדכא כל פעילות העשויה לגרום להתקף עווית. תרופה לא יקרה (בהשוואה לאחרות).
בתחילת הטיפול לוקח כשבועיים עד שריכוז התרופה מתייצב בדם, יש להדגיש כי לתרופה עשויות להיות הרבה תופעות לוואי הבולטות (בעיקר בכלבים) בעיקר בפרק זמן זה. בין התופעות- עייפות, חולשה, שתייה מרובה השתנה מרובה, במשתמע, את יעילות התרופה יש לאמוד לאחר מכן.
לא ניתן לתת את התרופה לחיות הסובלות מבעיות בכבד.
מומלץ לבצע כחודש מתחילת הטיפול התרופתי בדיקה לרמות הפנוברביטון בדם, ולאחר מכן בתדירות של אחת לחצי שנה וכך לווסת את כמות החומר הניתנת.
בחלק מהחיות יופיעו תופעות לוואי חריפות או לחלופין הן לא יגיבו כלל/חלקית לטיפול ולכן יש להחליף או לשלב תרופה נוספת.
פוטסיום ברומיד KBr
ניתן בתמיסה דרך הפה בתדירות של פעם או פעמיים ביום, ניתן להשיגה בבתי מרקחת עפ"י הזמנה/במרפאות וטרינריות.
תרופה אנטי-אפילפטית העובדת לבדה או בשילוב עם הפנוברביטל. לתרופה לוקח זמן יחסית ארוך כדי להגיע לרמה הרצויה בדם ולפיכך לעיתים תידרשו להתחיל במינון כפול ו/או מרובע כדי להגיע לרמה טובה בפרק זמן קצר יחסית.
קפרה Keppra
תרופה יחסית חדשה, עם מינימום של תופעות לוואי החיסרון העיקרי שלה- מחיר גבוה מאוד. עם זאת כאשר הכלב איננו מגיב ל-2 התרופות שלעיל זו אלטרנטיבה טובה מאוד.
תרופה קצרת טווח
ואליום
תרופה מצוינת אנטי-אפילפטית לפרק זמן קצר כלומר בעיקר במצבי חירום. את הואליום ניתן לתת דרך הפה בזמן שהחיה לא בזמן התקף עווית (שלא תיחנק) ניתן לתת אותה בזמן התקף עווית ישירות לפי הטבעת (עפ"י הנחיות הוטרינר) מאחר והספיגה באופן הזה מהירה מאוד ויעילה ו/או ישירות לוריד במרפאה.
לאתרי מידע אודות אפילפסיה בחיות מחמד (באדיבות אמא של אוליבר- לברדור מקסים שאובחן כאפילפטי ומטופל כיום בשילוב של פנוברביטל+ KBr ):
1. שוקו בעיצומו של תהליך עווית מלאה
2. www.canine-epilepsy-guardian-angels.com/default.htm
אתר של בעלי כלבים אפילפטיים. מאד אמריקאי, אך נוח וידידותי למשתמש. גם הסיפורים האישיים עוזרים.
3. www.thepetcen ter.com/gen/epilepsy.html
כולל סרטוני וידאו של התקף petit mal ן- grand mal .
4. www.canine-epilepsy.com/resources.html
מכיל קישורים לאתרים אחרים בנושא.