אלרגיה בכלבים – דלקת עור אטופית

IMG_0098

אלרגיה בכלבים – דלקת עור אטופית


 

מאת: דר אורן פאר

מה זה אלרגיה בכלבים או דלקת עור אטופית בכלבים ?

דלקת עור אטופית בכלבים או אלרגיה בכלבים או אסתמה של העור, דלקת עור שאיפתית ועוד שמות נוספים היא דלקת הנגרמת כתוצאה מחשיפה חוזרת לגורמי אלרגיה סביבתיים "אלרגנים" כדוגמת אבקנים, קרדית אבק הבית, פריחות של עצים, עור של חתולים והרשימה ארוכה.
מרבית הכלבים מראים את הביטוי האלרגי בין הגילאים שנה עד 3 שנים, כאשר ניתן למצוא כלבים אלרגים גם בגיל חצי שנה ובגיל מאוחר (מעל גיל 7).

מה הגורם ל אלרגיה בכלבים או דלקת עור אטופית ?

הרקע ל אלרגיה בכלבים הוא תורשתי והיא נגרמת עקב רמת נוגדנים גבוהה מסוג IgE בדם אשר אימא או אבא של החיה העבירו לה.
זו מחלת העור האלרגית השניה בשכיחותה בכלבים ושלישית בחתולים.

באיזה גזעי כלבים דלקת עור אטופית נפוצה יותר ?

הגזעים הנפוצים ביותר מבחינת השכיחות לפתח את הסימפטומים הם:

  • גולדן רטריבר
  • טרייר
  • סטר אירי
  • לאסה אפסו
  • דלמטי
  • בולדוג אנגלי
  • ביגלים
  • שאר- פיי.

מה הסימנים העיקריים ל אלרגיה בכלבים או ל דלקת עור אטופית ?

הביטוי הבולט ביותר ב אלרגיה בכלבים וההמאפיין דלקת עור אטופית בכלבים הוא ליקוק כפות הרגליים של החיה, לעיתים בצורה אובססיבית עד כי נדמה כי תקוע משהו באחת הרגליים. בנוסף הכלב מלקק, אוכל, לועס, נושך או מגרד בבטן, מפשעה, בית שחי, לעיתים פנים, ואוזניים. כתוצאה מפעילות הכלב, אשר בעלי הכלבים יודעים עד כמה מתסכלת היא, הכלב עשוי לאכול עצמו עד זוב דם, עם מוקדי זיהום משניים כתוצאה מחשיפה לחיידקים ומעוררי מחלות אחרים.
העור הופך רגיש, אדום וכואב, לעיתים במקום נוצרות קרחות.

אלרגיה בכלבים

כיצד מאבחנים דלקת עור אטופית בכלבים ?
 

אבחון אלרגיה בכלבים מתבסס על מספר פרמטרים:

1. ביטוי קליני:

גזע הכלב. (גם כלבים המעורבים ברשימה שלעיל עשויים להראות ביטוי כמו דומיהם הגזעיים).
מועד הופעת הסימנים הקליניים, האם בגיל שנה וחצי או בגיל 5 (פחות מתאים).
האם רקע עונתי (אם מופיע כל הזמן פחות סביר)
אזורי הגרד (אם אזור הגב, צידי הגוף פחות סביר)

2. בדיקות מעבדה לגילוי אלרגיה בכלבים:
לקיחת מגרדים ומשטחי עור לבדיקה באמצעות מיקרוסקופ לשלילת גורמים נוספים לגירודים. לדוגמא: חיידקים המצויים על העור וגורמים לגרד, גירוי ולא תמיד להפרשה מוגלתית, טפילי עור וכדומה. בנוסף אם הכלב מראה סימנים נוספים מלבד הגרד יש לעיתים לבצע בדיקות נוספות מעמיקות כדי לשלול מחלות אחרות (כדוגמת תת פעילות בלוטת התריס כמקור לגרד ודלקות עור, מחלה הורמונלית בשם קושינג, וכיו"ב.)

3. ביופסיית עור:
בעיקר כדי לקבל מקסימום מידע וכאמור לשלול גורמים נוספים (בעיקר בחתולים).

4. שלילת גורמי אלרגיה עיקריים:
האלרגיה הנפוצה ביותר בכלבים ובחתולים היא אלרגיה לפרעושים הגורמת לדלקת עור בעיקר בפלג גוף עליון מצוואר ועד זנב, וכמובן אם החיה לא מטופלת הגירוי יכול להתפשט לאזורים אחרים בגוף. יש לוודא בהקשר זה כי החיה מטופלת היטב נגד פרעושים באמצעות מגוון תכשירי הדברה מיוחדים המצויים בשוק ועושים את העבודה באופן יעיל. על פי רוב תדירות מתן החומרים הוא אחת לשלושה שבועות- חודש בחודשי הקיץ ואחת לחמישה, ששה שבועות במהלך החורף.

האלרגיה השניה בשכיחותה בחתולים והשלישית בכלבים ועשויה להיראות בדיוק כמו אטופי היא אלרגיה למזון, או אלרגיה למרכיב החלבוני שבמזון. אין לאלרגיה הזו עונתיות, קרי- היא תופיע ללא קשר לעונות השנה. כל זמן שהחיה תקבל מזון רגיל היא תפתח ביטוי של האלרגיה, לרוב שכיחה בחיות צעירות או מבוגרות. בנוסף בניגוד לאטופי דלקת זו עשויה גם לבוא לידי ביטוי בשלשולים ובהקאות. כאמור אזורי הגרד דומים מאוד לדלקת עור אטופית, וכדי לשלול אלרגיה זו, ייתכן ונמליץ לבצע מבחן מזון שבמסגרתו החיה תקבל לאכול מזון המורכב מסוג חלבון אחד שהכלב לא נחשף אליו בעבר כמו חלבון של דג, ברווז וכיו"ב. בנוסף, סוג פחמימה אחת (בטטה, תפו"א אפונה ועוד) לתקופה של 3 חודשים. בפרק זמן זה החיה תקבל אך ורק את האוכל הזה ולא שום מקור חלבון אחר (חתיכות פסטרמה… מעדן כבד וכדומה) אם לאחר תקופה זו או אף במהלכה לא נצפה שום שינוי במאפייני העור קרוב לוודאי שהאוכל לא הגורם. והיה ונראה שיפור נמליץ לבצע "איתגור מזון" כלומר נחזיר את סוג האוכל הקודם ואז אם אכן קיימת אלרגיה למזון בתוך פרק זמן קצר (עד שבועיים) החיה תחל להתגרד ולהראות דלקות עור למרבית האנשים "האיתגור" נראה מעט אכזרי בעיקר אם החיה נראית משמעותית טוב יותר והם מעדיפים להמשיך עם האוכל ההיפואלרגני. יש להדגיש כי למרות ההטבה לא ניתן לומר במצב זה כי החיה אכן אלרגית למזון אלא שייתכן והיא רגישה למרכיבים אחרים במזונות מסחריים שאינם רפואיים. 

4. בדיקות מעבדה לגילוי אלרגיה בכלבים

מבחן עור ( IDST-Intra Dermal Skin Test )
בעבר הבדיקה האמינה ביותר לאפיין רגישות לגורמים סביבתיים הייתה, כפי שנהוג היום לבצע באנשים, לגלח את עור הכלב בשטח של ריבוע גדול על קיר הגוף ולהזריק מספר רב של גורמי אלרגיה ישירות לעור בתוספת של ביקורת חיובית (היסטמין) וביקורת שלילית (סליין) ובהסתמך על תגובת הגוף להזרקה (ובהשוואה להיסטמין) לאפיין את מידת רגישות הכלב. כיום מבחן זה כמעט ולא מיושם הן בשל חוסר אמינותו, רגישותו הנמוכה לצד עלות גבוהה וכן אי נעימות לחיה.

בדיקת דם לאפיון אלרגיה בכלבים או דלקת עור אטופית
כיום הבדיקה האמינה ביותר מבוססת על תגובה בין הנוגדנים מסוג IgE לבין גורמי האלרגיה. בדיקה זו לא נעשית בארץ אלא נשלחת למעבדה בארה"ב ולאחר כחודש ניתן לראות למעשה את הפרופיל האלרגי האינדיבידואלי של כלב חיה.

כיצד מטפלים ב אלרגיה בכלבים או ב דלקת עור אטופית בכלבים ?

דרכי הטיפול העיקריות כוללות הימנעות ישירה ממגע עם החומר האלרגן, מתן טיפול כנגד גירודים ודלקות משניות המוגדר כטיפול סימפטומטי או טיפול ספציפי כלומר טיפול באמצעות דה-סנסיטיזציה- מניעת "ריגוש" התגובה האלרגית בכל אימת שהחיה פוגשת בגורם. בנוסף יוזכר הטיפול המשלים/האלטרנטיבי.

הימנעות ישירה ממגע
הימנעות מוחלטת ממגע עם גורם האלרגיה עשויה להיות בלתי אפשרית אך הפחתת החשיפה אפשרית. במקרה האידיאלי כאשר האבחון כלל גם בדיקת דם לפרופיל אלרגי (כדוגמת הטופס) ניתן להנחות את הבעלים כיצד להפחית מגע, כך- להימנע ממדשאות, פארקים, טיולי שטח, לאוורר היטב את הבית, ואזורים דחוסים וטחובים, טיפול יעיל כנגד פרעושים וטפילי עור אחרים. במקרה הפחות סימפטי כאשר לא נלקחה בדיקת דם ההימנעות הופכת "טנטטיבית" וההמלצה היא גורפת למרות שאין ברשותנו מידע האם הכלב אכן אלרגי לאותו גורם כך, נמליץ באופן גורף שלא לקחת למדשאות על אף שייתכן והכלב רק אלרגי לקרדית אבק הבית.

טיפול סימפטומטי ב אלרגיה בכלבים
חומצות שומן מסוג אומגה 3 – מפחיתים את התגובה הדלקתית, משפרים את מצב העור והפרווה.

תכשירים לטיפול חיצוני- סוגי שמפו שברובם בעלי תכונות ניקוי, חיטוי והפחתת האלרגנים הבאים במגע עם העור. תדירות הרחצה משתנה בהתאם למופע הקליני לרוב ההמלצה במקרים קשים – חפיפה מלאה של הכלב כפעמיים בשבוע.
קרמים, משחות עור- במרבית המקרים יעילותם חלקית ביותר ולכן רק אם הלקות העורית ממוקדת נשתמש בתכשירים אלה.

אנטי היסטמינים- מאחר ובתגובה האלרגית הגורם העיקרי לתהליך הוא היסטמין המשתחרר בגוף ופועל על המקומות שהוזכרו, לכאורה הטיפול האידיאלי הוא כדורים של אנטי היסטמינים אך לצערנו יעילות הצלחת הטיפול הזה עומד על לא יותר מ-30%. עם זאת אם הכלב נמנה על הצד הטוב של הסטטיסטיקה ומגיב לכדורים הרי שהטיפול הזה הוא הטיפול המומלץ ומלבד תופעות לוואי קלות זהו הטיפול האידיאלי.

סטרואידים- (פרדניזון, מדרון וכיו"ב)- תרופה שיעילותה גבוהה ביותר ובפרק זמן קצר הגירודים פוסקים, עם זאת לתרופה זו יש תופעות לוואי מרובות ולכן נעדיף להימנע משימוש בסטרואידים אלא אם כן לא תהיה ברירה ולכלב אין מניעה זאת ושנית ננסה לגמול את הכלב בהדרגה מהכדורים הללו בניגוד לתרופות אחרות (תדירות שהולכת ויורדת… כל 12 שעות…כל 24 שעות ובסוף כל 48 שעות).

שילוב של אנטי היסטמינים +סטרואידים לטיפול ב אלרגיה בכלבים- קיימים תכשירים בשוק המכילים שילוב של 2 התרופות וכך יעילות התרופה גבוהה מאוד וריכוזי הסטרואידים באופן יחסי מאוד נמוכים כך שתופעות הלוואי מינוריות.

כדורי אפוקוויל שמפסיקים את הגירוד ללא שימוש בסטרואידים, למרות מחירם היקר מבטיחים מאוד

מדכאי מערכת חיסון (ציקלוספורין)- בארה"ב זו התרופה האידיאלית לחולים כרוניים במחלה, בארץ אין עדיין מספיק ניסיון בעיקר לאור העלות הגבוהה של התרופה.

דה-סנסיטיזציה ( Desensitization )
אך ורק בהתבסס על הפרופיל האלרגי שהתקבל בבדיקת הדם! החיסון מכיל את אותם המרכיבים שאליהם הכלב (או חתול) אלרגים. תדירות ההזרקה גבוהה (כל 3 ימים) בחודשיים הראשונים אך לאחר מכן הולכת ופוחתת עד לכדי הזרקה תת עורית אחת לחודש. יעילות הטיפול עומדת על כ-65% הצלחה באופו שבו ל-30% לערך ייעלמו סימני האלרגיה, ל-30% נוספים תהיה הפחתה משמעותית במופע הקליני ולנותרים לא נראה שום שיפור ולעיתים אף גירוי עורי בעקבות הזרקת התרכיב.

רפואה משלימה
כמו באנשים, מאחר ויש רקע רחב עפ"י התורה הסינית לנושא האלרגיה ומבוסס בעיקרו על שחרור חום מיותר מהגוף שמקורו עשוי לנבוע ממקורות שונים (כבד, לב וכיו"ב) לדיקור יש השפעה ניכרת עם הביטוי הקליני, לצד תוספת טיפול הומאופטי.

סיכום
אלרגיה של העור זו מחלה מתסכלת שלא נעלמת ולעיתים אף מחמירה עם השנים, בשנים האחרונות אוכלוסיית הכלבים המראה ביטוי עורי הולכת וגדלה ייתכן בשל הזיהום התעשייתי והסביבתי העולה בהתמדה. הגישה הטיפולית כוללת אבחון יסודי של הבעיה, שלילת גורמי אלרגיה וטיפול סימפטומטי בתחילה. אם הסימנים חוזרים בהתמדה ההמלצה היא להעמיק האבחון באמצעות בדיקת דם לביסוס הפרופיל האלרגי וטיפול ספציפי. לצד זאת יעילות הטיפול המשלים מראה הצלחה לא מבוטלת וניתן לשלבה עם הטיפולים התומכים.

קישורים חשובים

אפוקוויל – העתיד כבר כאן תכשיר חדש נגד גירודים

דלקת עור אטופית בכלבים