מחלות גדילה בכלבים – Hypertrophic Osteodystrophy – HOD

מחלות גדילה בכלבים –Hypertrophic Osteodystrophy

ידועה גם בכינוי HOD

כותב- דר אורן פאר

מחלות גדילה בכלבים נחלקות למספר קבוצות, אחת המחלות קרויה Hypertrophic Osteodystrophy מחלה התפתחותית של כלבים בעלת מרכיב דלקתי מערכתי. המחלה פוגעת בעצמות, בעיקר הארוכות, בשלבי הגדילה ומכאן גם שכיחות המחלה בכלבלבים בתהליך גדילה.

המחלה שכיחה בכלבים בין הגילאים חודשיים ל-8 חודשים, אם כי יכולה להופיע גם בשלב מאוחר של גיל שנה וחצי. זכרים חולים במחלה פי 2.3 בהשוואה לנקבות . המחלה בעיקר מתפרצת בגזעים גדולים וגזעי ענק, אם כי כלבים מגזע בינוני עלולים להראות את המחלה.  בין הגזעים השכיחים, רועה גרמני, סטר אירי, דוברמן, בוקסר, דני ענק, ויימראנר ועוד.

הגורם למחלה

לא ברורה הסיבה להתפרצות המחלה. יש מספר השערות:

רקע אוטואימוני, בעיקר לאור זהות הסימפטומים במחלה בעלת מאפיינים אוטואימונים בילדים.

אידיופאטי (כלומר, נכון לרגע כתיבת המאמר- אין לרפואה המערבית מושג…)

הדבקה מוקדמת בוירוס האחראי למחלת הכלבלבת- בסבירות נמוכה.

אחת ההשערות הסבירות יותר מעלה את האפשרות שהגורם להתפרצות הוא מתן חיסון. הסיבה לכך מאחר ובהרבה כלבים שהראו את המחלה בהסטוריה שלהם דווח על מתן חיסון בטווח של עד שלושה שבועות להתלקחותה.( מאידך, יש לציין, אין זה פלא מאחר וזהו הזמן שמרבית הכלבים מתחסנים).

אבחון

בדיקה גופנית- לרוב תיראה צליעה, נפיחות רכה בקצות העצמות הארוכות (זרוע וירך בעיקר), במקרים פחות שכיחים ניתן לראות נפיחות בלסת התחתונה, חוליות עמוד שידרה, צלעות וכן הלאה. סימנים בולטים שכיחים נוספים- חום גבוה, חוסר תיאבון, הפרשה מהעיניים ומהאף, פצעים עוריים, שלשול וקולות נשימה מוגברים.

ספירת דם, ביוכימיה ובדיקת שתן- לרוב יראו נורמליים, או שינויים לא ספציפים.

צילומים – שינויים מאוד ברורים (ראה תמונה) של אובדן רקמת עצם (איזורים שחורים) לצד בניית עצם באופן לא אחיד. השינויים לרוב מופיעים לאחר 24-72 מתחילת הופעת הסימנים. (כך שלעיתים יש צורך לחזור על הצילומים בשלב מתקדם יותר)

 

 

טיפול

נוגדי דלקת שאינם סטרואידים, לדוגמא רימדיל, פרוויקוקס מלוקסיקאם ועוד.

סטרואידים – בעיקר פרדניזון.

אנטיביוטיקה- בעיקר למחלות משניות כדלקת ריאות.

מגיני מערכת עיכול- בעיקר בזמן השימוש ב-2 הקבוצות הראשונות

טיפול תומך נגד כאבים – לעיתים עם נרקוטיקה כמורפין על מנת להורי מהכאב.

 

חיסונים

וודאי שצריך להימנע ממתן חיסון בזמן התלקחות המחלה. על אף שלא וודאי שהחיסון הוא הגורם לכך, קיימת גישה שלא לחסן עד שהגור משלים את גדילתו, כלומר עד הגעתו לגיל 18-24 חודשים. (אם נחשף בזמן מוקדם למחלה- צריך להעלות את השיקולים בעד ונגד למתן כל חיסון)

מה לעתיד ?

המקרים הקלים לרוב חולפים ספונטנית אך ורק עם טיפול תומך. מעקב אחר הסימנים הקלינים והרדיולוגיים מחייב מעקב גופני וצילומי רנטגן.
החלמה מוחלטת צפויה כאשר מסתיימת הגדילה ולוחיות הגדילה סגורות.