פעילות יתר של בלוטת התריס בחתולים – היפרתירואידיזם.

פעילות יתר של בלוטת התריס בחתולים

פעילות יתר של בלוטת התריס בחתולים – היפרתירואידיזם.


מאת  : דר' אפרת גן מור

 

פעילות יתר של בלוטת התריס בחתולים

בלוטת התריס בחתולים

מה זה היפרתירואידיזם בחתולים- או פעילות יתר של בלוטת התריס בחתולים ?

פעילות יתר של בלוטת התריס בחתולים זוהי המחלה האנדוקרינית (ההורמונאלית) הנפוצה ביותר בארה"ב.

בארץ מסיבה לא ידועה, עדיין נחשבת לנדירה. עם זאת, החל משנת 2012 קיימת  עלייה במספר המקרים המאובחנים.

מהם הגורמים ל פעילות יתר של בלוטת התריס בחתולים ?

בעיה  כלשהיא בבלוטת התריס מובילה להפרשת יתר של הורמוני הבלוטה (T3, T4).

קיימות  מספר אפשרויות  :

  1. הגורם הנפוץ ביותר הוא הגדלה או שגשוג של בלוטת התריס (Functional thyroid adenomatous hyperplasia).
  2. גידול שפיר של הבלוטה (אדנומה)
  3. גידול ממאיר של הבלוטה (אדנוקרצינומה)- מהווה 1-2% מהמקרים

ברוב המקרים (70%) מדובר בפגיעה דו-צדדית, בשתי אונות הבלוטה.

התהליכים המובילים למחלה אינם ברורים- ייתכן גורם חיסוני.

גורמים תזונתיים וסביבתיים :

מחקרים מראים כי הזנה בלעדית במזון משומר מעלה את הסיכוי לחלות במחלה פי 2-3. בנוסף, שימוש בחול חתולים מגביר את הסיכוי פי 3.

לא נמצאו גורמים גנטיים למחלה, אך היא נפוצה פחות בחתולים מגזע סיאמי והימלאיה.

מהם הסימנים הקליניים של פעילות יתר של בלוטת המגן בחתולים ?

 

מחלה כרונית פרוגרסיבית. לעיתים חתול מבוגר מתחיל לפתח סימנים "חיוביים";

  • פעיל יותר- אך חסר שקט ולעיתים עצבני ואף אגרסיבי
היפרתירואידיזם חתול

פעילות יתר של בלוטת התריס בחתולים

 

בעל תיאבון מוגבר- אך לצד ירידה במשקל.

  • ירידה במסת שריר.
  • פרווה לא מטופחת, תלישת שיער.
  • גדילת צפרניים מוגברת.
  • שתייה מוגברת והשתנה מוגברת.
  • הקאות.
  • שלשול ונפח צואה גדול.
  • קושי נשימתי, הלחתה.
  •  איוושה בלב,
  • קצב לב מוגבר,
  • הפרעות קצב  גאלופ
  • בלוטת התריס מוגדלת במישוש ( דו או חד צדדית)

 

באיזה בדיקות מעבדה ניתן להשתמש לאבחון פעילות יתר של בלוטת המגן בחתולים ?

  • ספירת דם- עלייה במספר כדוריות הדם האדומות והלבנות
  • ביוכימיה- עלייה באנזימי כבד, עלייה באנזימי כליה, עלייה ברמת הסוכר בדם
  • יתר לחץ דם סיסטמי
  • בדיקת שתן- לעיתים ללא ממצאים חריגים, עשויה להיות ירידה בריכוזיות השתן בשל שתייה והשתנה מוגברות

קיימים בדיקות מעבדה ספציפיות  לאבחון פעילות יתר של בלוטת התריס בחתוטלים

  1. ניתן במקרים רבים לאבחן את המחלה על ידי בדיקת דם יחידה המודדת רמות tT4 (total T4);
  2. רמה גבוהה של ההורמון לצד סימנים קליניים אופייניים מאפשרת אבחון.
  3. בחתול מעל גיל 10 שנים עם תלונה על הקאות וירידה במשקל- יש להכניס למסד הנתונים הבסיסי גם בדיקת T4.
  4. במידה ורמת tT4 גבוהה רק במעט והחתול לא מראה סימנים קליניים חד משמעיים, יש לבדוק גם רמות TSH הצפוי להיות נמוך במחלה.

ב 10% מהמקריםבבדיקת המעבדה  רמת T4 לא תהיה חריגה וזאת ממספר סיבות :

  • שינויים ברמות הההורמון בדם לאורך שעות היום.
  • שלב מוקדם של המחלה
  • נוכחות מחלה נוספת- בכל זאת מדובר בחתול מבוגר, מחלות נוספות עשויות להיות ברקע. הדבר גורם לירידה בקצב המטבולי בגוף, T4 לא בהכרח יעלה. לאחר טיפול בבעיות נוספות שיש לחתול, נחזור על בדיקת T4 ובמידת הצורך TSH.

מהו הטיפול ב פעילות יתר של בלוטת התריס בחתולים ?

 

 

פעילות יתר של בלוטת התריס בחתולים

טיפול בג'ל של מטימזול על תנוך האוזן

הטיפול העיקרי ב פעילות יתר של בלוטת התריס בחתולים בארץ הוא באמצעות תרופה שנקראת מטמיזול-, חומר המדכא ייצור הורמוני הבלוטה. זהו טיפול יומיומי לכל חיי החתול.

מטמיזול מגיע במספר צורות : טבליות, קפסולות, סירופ או ג'ל טרנסדרמאלי הנמרח על החלק הפנימי של אפרכסת האוזן.
המינון המומלץ הוא
 2.5 מ"ג לחתול פעם עד פעמיים ביום, לפי חומרת הסימנים הקליניים ומצב הכליות.

ניטור- התופעות הללו לרוב מופיעות במהלך שלושת החודשים הראשונים לטיפול, ולכן חשוב לעקוב באופן צמוד אחר מצב החתול. מדידה של רמות T4 אחת לשבועיים בחודשים הראשונים לטיפול, לצד מעקב אחר ספירת הדם והפרופיל הביוכימי של החתול. לוודא שטיפול בבלוטת התריס לא מוביל להחמרה של מערכות אחרות, כגון פגיעה בתפקוד הכלייתי.

 

 

פעילות יתר של בלוטת התריס בחתולים

מזון רפואי מסוג YD לטיפול ב היפרתירואידיזם בחתולים

אפשרויות טיפול נוספות :

  • מזון y\d- דל מאוד ביוד ויכול להוריד את רמת הטירוקסין בדם תוך 4-5 שבועות,  כתחליף לטיפול התרופתי.                                                                                                      
  • על החתול לאכול את המזון הזה באופן בלעדי ללא תוספות או פינוקים.
    • בעייתי בבית עם יותר מחתול אחד
    • טעימות המזון אינה גבוהה וכאשר התיאבון המוגבר חולף עם ירידת רמות ההורמון בדם, החתול עשוי לסרב לאכול את המזון וטיפול תרופתי הינו בלתי נמנע.
    • טיפול בהחלפת מזון כקו ראשון- בחתולים הסובלים במקביל מאי ספיקת כליות, הרכב המזון דומה למזון כלייתי ולכן יכול לעזור לשתי המערכות במקביל.
  • רדיותרפיה- מתן יוד רדיואקטיבי והקרנות. תוצאות מצויינות- זהו הטיפול המקובל בארה"ב, לא נעשה בארץ.
  • כירורגיה- הסרת חד או דו- צדדית של הבלוטה- רק בחתולים צעירים יחסית שיכולים לשרוד את הניתוח (סביב 10 שנים). בהסרה דו-צדדית של לטפל בהיפותירואידיזם הנוצר- על ידי טיפול תרופתי.
  • קיים סיכון רב בהרדמה מלאה בחתולים אלה- הסיכוי להפרעות קצב וכשל לב הינו גבוה. ירידת לחץ הדם בהרדמה עלולה להוביל לכשל כליות אקוטי, דלקת לבלב ועוד.

קישורים רלוונטים :

פעילות יתר של בלוטת התריס בחתולים : מאתר PETWEB