קדחת קרצית הכלב -נקראת גם "הרוצח השקט".
קדחת קרציות בכלביפ היא מחלה הנגרמת ע"י חיידק הקרוי "ארליכיה קאניס", הנמצא בדמם של כלבים נגועים.
ההדבקה בקדחת קרצית הכלב נגרמת מעקיצת קרציות הנושאות את החיידק: כאשר קרצית מוצצת דם מכלב נגוע, חודר לגופה החיידק וכשהיא עוברת למצוץ דם מכלב אחר – היא מחדירה לדמו את החיידק.
כיוון שלרוב ההדבקה נגרמת ע"י קרציות, הנפוצות בעיקר בקיץ – זוהי העונה העיקרית בה מתרחשת המחלה, אם כי ייתכנו גם מקרי מחלה בחורף.
קדחת קרצית הכלב מתאפיינת במספר שלבים, כאשר בשלביה הסופיים היא עלולה לגרום אפילו למוות. כיוון שסימניה לעתים אינם בולטים לעין, היא קרויה "הרוצח השקט".
השלב הראשון ב קדחת קרציות בכלבים נקרא גם קדחת קרציות חריפה או אקוטית.
השלב השלישי נקרא קדחת קרצית הכלב כרונית.
קדחת קרציות בכלבים מזהים על פי סימני המחלה ומאוששים בעזרת בדיקות דם.
אישוש האבחנה נעשה על-ידי ספירות דם ובדיקות סרולוגיות לגילוי החיידק וכן בדיקת רמת הנוגדנים לחיידק בדם הכלב.
בד"כ ספירת הדם תראה אנמיה וירידה בטסיות הדם – טרומבוציטופניה (האחראיות לקרישת הדם).
הטיפול ב קדחת קרציות בכלבים הוא במתן כדורי אנטיביוטיקה במשך 3 שבועות לפחות, בשילוב עם מתן שתי זריקות של חומר הקוטל את החיידק, בהפרש של 3 שבועות. בתום 3 שבועות של טיפול, מומלץ לערוך ספירות דם חוזרות כדי לוודא שהערכים חזרו לטווח הנורמלי.
ככל שאבחון המחלה ותחילת הטיפול בה נעשים בשלב מוקדם יותר – כך גדלים הסיכויים שהכלב יבריא לחלוטין.
הדרך למנוע את הופעת המחלה היא לוודא שהכלב נקי לחלוטין מקרציות. זאת, ע"י שימוש בתכשירי הדברה מיוחדים נגד קרציות המתאימים המיועדים לגוף הכלב, או ע"י הדברת סביבת המחיה שלו.
לא כל קרצית נושאת בגופה את החיידק הגורם למחלה, אך די בקרצית נגועה אחת כדי להדביק את הכלב במחלה.
כיום סבורים שקדחת קרצית הכלב אינה מידבקת לבני-אדם.
קרציות יכולות לשאת בגופן חיידקים אחרים, הגורמים לקדחות בבני-אדם.
קישורים רלוונטיים: