שרקן – שרקנים מידע כללי והמלצות

שרקן

שרקן – מידע כללי והמלצות
________________________________________
מאת דר' סיגל קרופניק

שרקן, חזיר-ים או קביה הוא מכרסם עדין שמוצאו מדרום אמריקה. ביות ראשון נעשה ע"י האינדיאנים ילידי פרו.

איזה שרקן יכול לשמש כחיית מחמד ?

קיימים 4 מינים:
1. אנגלי או שרקן פרווה קצרה
2. אביסיאן
3. משי
4. פרויאן

כמה זמן שרקן חי ?

• שרקן חי 4-5 שנים.
• משקל זכר 0.9-1.2 ק"ג, נקבה 0.7-0.9 ק"ג.
• זכר מגיע לבגרות מינית בגיל 3 חודשים, נקבה בגיל חודשיים.
• אורך היריון: 63-70 ימים.
• ההמלטה אורכת כחצי שעה כשיש הפרש של 5 דקות בין גור אחד לשני. גודל השגר 3-6 וולדות. מספר הוולדות בהמלטה ראשונה נמוך יותר וקיימת סכנה להפלה או לידת וולדות מתים.
• הגורים נולדים עם פרווה ועיניים פקוחות ו יונקים עד גיל 3 שבועות, אך מתחילים במקביל לאכול מוצקים ימים אחדים לאחר ההמלטה.

איזו סביבת מחיה עליי לספק לשרקן ?

שרקנים יכולים לחיות בכלוב, אך חשוב להוציאם פעם ביום לפעילות יום-יומית באזור תחום ובטוח. הכלוב יכול להיות עשוי מחוטי ברזל, פלסטיק או זכוכית. אין להשתמש בעץ כיוון שקשה לניקוי.
גודל הכלוב צריך לאפשר לשרקן פעילות נורמלית. כ-2.5 מטר בריבוע לשרקן בוגר ובגובה 25 ס"מ.
ניתן להשתמש בשבבי עץ, נייר גרוס או כופתיות מיוחדות כמצע. יש להחליפו כל שבוע ומומלץ לחטא את הכלוב פעם בחודש.
רצוי לבחור בסביבה שקטה ונינוחה כיוון ששרקנים מאוד עדינים ועלולים להיפגע עקב סטרס. יש להימנע מחשיפה לשמש ישירה וטמפרטורות נמוכות ולחות. הסביבה האידיאלית לשרקנים היא יבשה, קרה ומאווררת. שרקנים הם פעילי לילה ולכן יש לספק להם שעות יום שקטות בכדי שיוכלו לישון.
שרקנים מאוד חברתיים וניתן לגדל אותם יחד באותו הכלוב.

האם ניתן לשחק איתם?

שרקנים מאוד אוהבים משחק. חשוב להתקרב אליהם בזהירות ולתת להם תחושה של ביטחון.
כאשר מרימים שרקן יש להרימו בשתי ידיים (לאסוף אותו). לאחר מכן יש להניח יד אחת על עורפו, בעדינות, בכדי למנוע קפיצה ובריחה שלו. שרקנים לא אוהבים כשמחזיקים אותם הפוך, על גבם.

 

איזה אוכל לתת לשרקן ?

שרקנים הם הרביבורים (אוכלי עשב). יש לספק להם חציר ללא הגבלה. החציר חיוני מאוד לבריאות השיניים ומערכת העיכול. מומלץ לתת חציר דגן או אספסת. ניתן לפזרו בכלוב או להחביאו בקופסא ליצירת סקרנות ועניין.
שרקנים בררניים ומפתחים העדפות מזון כשהם צעירים. העדפות אלו קשה לשנות בהמשך, ולכן רצוי לחשוף אותם כשהם צעירים למזונות שונים.
שרקנים, כמו בני אדם, אינם מייצרים ויטמין C ויש לספק להם אותו במזון. ויטמין C מתפרק מהר בחשיפה לחמצן ולכן בחבילות של כופתיות אין מספיק ויטמין C. כדאי לתת בצורה טבעית מפירות וירקות. בעיקר ירקות ירוקים. רבע כוס דחוסה ביום. רצוי ממגוון ירוקים כמו קייל, ברוקולי (עלים ופרחים), בזיליקום, פטרוזיליה, עלים ירוקים של חרדל, עלי סלרי, עולש ועוד.
פירות וירקות נוספים עשירים בויטמין C, אך עלולים לגרום להשמנה ולכן יש לתת מעט מאוד. עד 1/4 כוס פירות. ניתן לתת גויאבה, פלפל אדום, תפוחים, אגסים, אוכמניות, ברוקולי, מלפפונים ועוד. כופתיות צריכות להיות חלק קטן מאוד מהמנה היומית. בשוק קיימות מספר רב של כופתיות. חשוב להקפיד לתת כופתיות המיועדות לשרקנים כיוון שמכילות ויטמין C בניגוד לכופתיות של ארנבונים. חשוב להקפיד על תחלופה של שקי הכופתיות. שק פתוח יותר מחודשיים מאבד מכמות הויטמין בתוכו. עד 1/4 כוס לשרקן בוגר.

כדאי להימנע לחלוטין ממזונות עשירים בעמילן כמו אפונה, שעועית, תירס, אגוזים, עוגות, עוגיות, דגני בוקר, לחם ועוד. מזונות אלו עלולים לגרום לבעיות במערכת העיכול כמו גם ליצור התמכרות והעדפה אליהם בלבד.
יש לספק מים נקיים וטריים ללא הגבלה. אין להוסיף ויטמין C למים כיוון ששרקנים עלולים להפסיק לשתות.

שרקן

החבאת המזון ל שרקן בקופסא ליצירת סקרנות ועניין

אילו מחלות יש לשרקן?

שרקן היא חיה נטרפת ולכן אלופה בהסתרת מחלות. אי לכך יופיעו סימני מחלה רק כשהמחלה כבר בשלבים מתקדמים. טיפול מניעתי ובדיקה שיגרתית יאפשרו לאתר מחלות בזמן. מומלץ להגיע לבדיקה שיגרתית פעם בשנה ובכל מקרה של שינויים בכמות האכילה, במצב הרוח, הפרשות או שינויי נשימה.

  • לעיסת שיער – איבוד שיער נפוץ בשרקנים. ההרגל הרע של אכילת שיער נפוץ בשרקנים החיים יחד ואחד מהם דומיננטי על השני. איבוד שיער נובע ממספר גורמים נוספים כמו פטריות, טפילים חיצוניים או לאחר המלטה.
  • טפילים חיצניים – כינים ואקריות הנפוצים ביותר. כיני שרקנים אינם מועברות לבני אדם. אקריות (גרב או סקביאס) גורמים לבעיית עור חמורה יותר הכוללת גירודים ופציעה של העור. וטרינר יכול לאבחן את המחלה ע"י לקיחת מגרדים (דגימות) מהעור והסתכלות במיקרוסקופ. הטיפול בהם אורך שבועיים.
  • מכת חום – שרקנים מאוד רגישים לחום, בעיקר אם בעלי משקל עודף או בעלי פרווה ארוכה וצפופה (שרקן משי). צפיפות יתר, לחות מעל 70% וטמפרטורה מעל 30 עלות צלזיוס עלולים לגרום למכת חום. סימני מכת חום הם הלחתה, ריור, חולשה, חוסר יכולת לזוז ומוות. כטיפול ראשוני יש לקרר את השרקן עם מים ולהגיע בדחיפות לוטרינר. ניתן למנוע מכות חום ע"י קירור במאוורר או קוביות קרח סביב הכלוב. אם הכלוב נמצא בתוך הבית, מיזוג הבית יספיק.
  • צפדינה או חסר בויטמין C  – יתבטאו בדלקות פרקים וכאבים עד חוסר קיפול רגליים. קיימת גם התבטאות המחלה בעור – עור יבש עם קרחות ופצעים, בעיות שיניים ונשירתם.
  • בעיות שיניים.

קישורים רונטיים :

אמנת טיפול נאות – שרקנים

 

דילוג לתוכן