תסמונת קושינג בכלבים היא שמה של ההפרעה הורמונלית, הנפוצה ביותר בכלבים.
התסמונת מתייחסת לעודף ההורמון קורטיזון בדם, בכל צורה. מחלת הקושינג היא הרעלת קורטיזון כרונית, הנובעת מהפרשה מוגברת של בלוטת יותרת הכליה, או מטיפול תרופתי מתמשך בקורטיזון במינון גבוה (ראו " מילון מונחים " בהמשך העלון).
תפקידם של ההורמונים בגוף הוא לשמור שכל המערכות בגוף יתפקדו כראוי. מרגע שהכלב לוקה בתסמונת קושינג, נפגעת פעילותן של כל המערכות בגוף, הכלב סובל אי-נוחות, קשיי תפקוד וכאבים באברים שונים, ובהמשך הוא חשוף לסכנת מוות.
למחלת קושינג בכלבים , המתבטאת כאמור בהפרשה עודפת של קורטיזון לגוף הגורמת להרעלת קורטיזון כרונית, ישנם סימנים חיצוניים הנראים לעין.
כל אחד מסימני המחלה הבאים, או שילוב של כמה מהם, צריך להדליק אצלכם ’אור אדום’, כי ייתכן שהכלב שלכם סובל מתסמונת קושינג.
להלן סימני המחלה :
על בסיס סימני המחלה, הרופא הווטרינר יערוך לכלב בדיקות דם, שיקבעו בוודאות האם אכן הכלב לוקה בתסמונת קושינג בכלבים.
שימו לב: לעתים אפשר לטעות בחלק מסימני המחלה ולא לקשר אותם למחלה. למשל: נשירת שיער הכלב יכולה להיקשר אצלכם עם עונת מעבר בשנה או עם גילו, התנשמות כבדה שלו יכולה להתפרש אצלכם כסימפטום לכושר פיזי ירוד בשל גילו המבוגר, וכיו"ב. לכן, ישנה חשיבות רבה לקביעת תור למרפאה לשם בדיקות דם לכלב מיד עם הופעה של כל אחד מהסימנים שהוזכרו.
במקרה שלא הופיעו אצל הכלב סימנים חיצוניים אלה, בדיקה כללית דו-שנתית (כל חצי שנה) החל מגיל 7 שנים, תגלה האם הכלב סובל גם מתסמונת קושינג ומאחת המחלות הנלוות אליה.
חשוב לדעת, כי רוב הכלבים הלוקים בתסמונת קושינג חולים כתוצאה מכך גם במחלות נוספות וסובלים מתופעות נוספות, המסכנות את חייהם.
ביניהן:
ללא טיפול רפואי מתאים, תופעות אלה עלולות לגרום לכלב אוטם ברֵיאות – כעין שבץ – ומוות מכאיב מחֶנֶק.
בגלל שמחלת הקושינג גורמת לכלב לחלות במחלות נוספות, סביר שבנוסף לבדיקות הדם לאבחון תסמונת קושינג, יצטרך הרופא הווטרינר לערוך לכלב גם בדיקות לגילוי המחלות הנוספות, ולהתחיל מיד בטיפול רפואי מתאים גם בהן.
הטיפול במחלה תלוי בסיבה שגרמה אצל הכלב לתסמונת קושינג. אם הסיבה היא הפרעה בבלוטת יתרת המוח, הכלב יקבל טיפול כימי (כימותרפיה), באמצעות כדור לבליעה אחת לתקופה, למשך כל חייו. הטיפול הכימי הורס חלק קטן מרקמת בלוטות יתרות הכליה ובכך מוריד את רמת ייצור הקורטיזון בגוף.
בעלים של כלב שמטופל בתרופה כימית, צריכים להרעיף על כלבם אהבה רבה, להיות סובלניים אליו, להקדיש לו תשומת לב רבה ולהיות ערניים לכל שינוי במצבו. לחומר הכימי שהכלב מטופל בו עלולות להיות תופעות לוואי בולטות, שאינן נעימות, שהן: אבדן תיאבון, חוסר אנרגיה, חולשה, הקאות ושלשולים. כשמופיעה אחת או יותר מתופעות הלוואי האלה, יש לדווח עליה מיד לרופא הווטרינר.
כלבים שאצלם התפתח, כתוצאה ממחלת קושינג, גידול בבלוטות יתרות הכליה, אפשר לנתח כדי להסיר את הגידול.
כאמור, מרגע שהכלב לקה בתסמונת קושינג, הוא ייאלץ לחיות אתה למשך כל חייו. אין טיפול שימגר את תסמונת קושינג ואת מחלת קושינג, אך הטיפול הרפואי שיינתן לכלב יאפשר לו לתפקד היטב ולחיות באיכות חיים טובה למשך שנים.
החשוב ביותר הוא להביא את הכלב למרפאה אחת לתקופה – לפי המלצת הרופא הווטרינר – כדי לערוך לו בדיקות דם שגרתיות חוזרות. בהתאם לתוצאות הבדיקות האלה יוכל הרופא הווטרינר לווסת את מינון החומר הכימי שבו הכלב מטופל ולהתאימו למצבו הנוכחי.
כלבים מבוגרים ובריאים לכאורה, שלא אובחנו על-ידי בעליהם כלוקים בתסמונת קושינג, ייבדקו רפואית גם לתסמונת זו, כאשר יגיעו למרפאה לביקורים דו-שנתיים, הנדרשים אצל כלבים מגיל 7 שנים ומעלה (ראו בחוברת "כלבים בגיל השלישי). בכך תגדילו את הסיכויים לאבחן את תסמונת קושינג בשלביה הראשונים ולמנוע את התפתחות המחלות הנגרמות ממנה .