ללימודי הוטרינריה הגעתי בשלב יחסית מאוחר של חיי, לאחר חמש שנים של שירות בחיל מודיעין ולימודים לתואר ראשון בביולוגיה אבל את האהבה שלי לבעלי חיים גיליתי כבר בגיל צעיר. זה התחיל בעיר נמלים ואקווריום דגים והמשיך לגידול עכבישים ותצפיות על ציפורים. ליידי הכלבה האהובה שלי מתה מאי ספיקה לבבית וכלייתית המחשבה שטיפול מניעתי נכון היה עשוי להאריך את חייה ובוודאי להקל עליה גיבשה אצלי את ההחלטה ללכת וללמוד רפואת חיות. לסלובקיה הגעתי ממש במקרה, חברה טובה עם עלון על האוניברסיטה והשאר כבר הסטוריה. ארבע השנים שביליתי שם זכורות לי כחוויה נפלאה הן בשל הלימודים והן בשל החוויה של חיים בארץ אחרת. את התואר סיימתי בהצטיינות דיקאן ובמסגרת הלימודים ביצעתי עבודת גמר בנושא של השתלת קרניות בבעלי חיים הסובלים ממגוון של מחלות ראייה. היום אני מתחיל את השנה השלוש עשרה כווטרינר ועדיין ממשיך לחוש סיפוק אדיר. במסגרת העבודה שלמעשה לא נגמרת אף פעם אתה קם בבוקר עם תמונת החתול שטיפלת אתמול והולך לישון עם הארנבון והכלבה שמצפים לך היום וכמובן תחושת השליחות במסגרת המקצוע. התחום בו אני מתמקד לצד עבודת המרפאה השגרתית (שאף פעם לא לגמרי שגרתית) הוא תחום מחלות עיניים ומחלות נוירולוגיות של חיות מחמד. תחומים שהולכים ומתפתחים בעקבות הטיפול באנשים בצעדי ענק. והכי חשוב <span style="color: #000000;">נשוי לרעות ואבא לאורי-טל ,נטע ושירה. ולא לשכוח את צ'וקו …