דלקת אוזניים בחיות מחמד, דלקת אוזניים בכלבים ובחתולים

שם כותב המאמר: דר שרון רגב

נסו להיזכר בזמן שסבלתם מכאבי אוזניים – גם אם זה היה בילדותכם. עכשיו תארו לעצמכם איך מרגיש הכלב שלכם שסובל כאבים באוזנים ואינ יכול לומר לכם זאת.
חשוב לזכור, כי לרוב בזמן שבו אנו מבחינים בהפרעה כלשהי באזור האוזניים של החיה שלנו – הבעיה כבר ממשית, מכאיבה מאוד, ולא תיעלם ללא טיפול רפואי וטרינרי. היא רק תחמיר.

דלקת האוזן החיצונית – Otitis Externa

"דלקת האוזן החיצונית" היא דלקת בעור ובריריות שבתוך תעלת השמע, והיא נפוצה מאוד אצל חתולים וכלבים.

"דלקת האוזן החיצונית" נגרמת מסיבות שונות, לעתים היא דורשת טיפול ארוך ומשולב (הן מקומי באוזן הדלוקה והן טיפול תרופתי פנימי). פעמים רבות, למרות הטיפולים המרפאים, היא חוזרת שוב ושוב.
הצלחת הטיפול בדלקת זו תלויה בשלושה גורמים:

• הראשון הוא אבחון מלא ומדויק של הגורם לדלקת;
• השני הוא התאמת הטיפול הרפואי הנכון לדלקת;
• והגורם השלישי – הקפדה על הטיפול התרופתי – גם אם הוא ארוך!

מה פירוש "האוזן החיצונית"?

כשאומרים "האוזן החיצונית", הכוונה היא לאפרכסת האוזן, תעלת השמע ועור התוף.

•  אפרכסת האוזן נראית כעין משפך, והיא קולטת את גלי הקול ומעבירה אותם דרך תעלת השמע אל עור התוף. אפרכסת האוזן מכוסה משני צדדיה עור, כאשר צִדה החיצוני שעיר יותר והפנימי שעיר פחות.
• עור התוף (המכונה גם התופית) הוא קרום דק, המתוח לרוחב תעלת השמע ומפריד בין האוזן האמצעית לאוזן החיצונית. תפקידו הוא להעביר את הקול אל האוזן האמצעית.

מדלקת זמנית ועד לדלקת כרונית

"דלקת האוזן החיצונית" מתחילה בדרך-כלל בהתפרצות של דלקת חריפה באוזן, כאשר העור העור בצד הפנימי של האפרכסת הופך אדום. החיה סובלת מכאבים עזים, מנערת את ראשה, לעתים מנסה לגעת או לשפשף את אוזנה בעזרת אחת מרגליה האחוריות, או לשפשף אותה על חפצים שבסביבתה. לרוב כל מגע ואפילו ניסיון לגעת באוזנה – ייענה ביללת כאב ובנסיונות התחמקות.
אם במצב הזה החיה לא זוכה לקבל טיפול רפואי, או שניתן לה טיפול רפואי שגוי – הדלקת עלולה להפוך לכרונית.
דלקת כרונית של האוזן היא מחלה הנמשכת זמן רב, מתאפיינת בהפרשות מוגלתיות, בהירות או חומות כהות, בריח דוחה. לרוב בשלב הזה החיה מטה את ראשה לצד האוזן החולה. במהלך התפתחות הדלקת הכרונית מתרבים תאי האפיתל (התאים המרכיבים את העור) וההתעבות שהם יוצרים בעור אשר בצדה הפנימי של האפרכסת, הגורם להֵיצרות תעלת השמע, עד לסתימתה המלאה
ואת הכאבים מהם סובלת החיה כבר הזכרנו?

מהם הגורמים ל"דלקת האוזן החיצונית" ?

• דלקת אוזניים אלרגית (אטופית):
  כמו בני האדם, כך גם החיות סובלות מאלרגיות שונות. ישנן חיות הרגישות לאבקני פרחים או לפריחה של צמחים מסוימים, למזון מסוגים שונים, לחומרי ניקוי שונים ולגורמים סביבתיים אחרים. דלקת זו נפוצה בעיקר אצל כלבים.
  דלקת אוזן הנגרמת מאלרגיה היא בדרך-כלל משנית לדלקת עור אלרגית. כלומר 55% מהכלבים הסובלים מאלרגיות, סובלים גם מדלקות אוזניים. רק אצל 3% מהכלבים האלרגיה מתבטאת רק בדלקת האוזן.
  הדלקת באוזן מתפתחת בד בבד עם הופעת גרוד במקומות אחרים בגוף. במקרים כאלה הדלקת היא לרוב בשתי האוזניים.
• אקריות אוזניים – Ear Mites:
• אקריות אזניים נפוצות אצל חתולים יותר מאשר אצל כלבים. טפילים זעירים אלה, שאינם נראים לעין אלא בהגדלה, גורמים לגירוי ממושך באוזניים, אשר בעקבותיו מתפתח זיהום כרוני של חיידקים או פטריות. החיה הסובלת מטלטלת את ראשה, מגרדת בחוזקה את אוזניה עד כדי פציעתן, תוך השמעת קולות כאב עזים
  במהלך הטיפול הווטרינרי חשוב להיפטר מנוכחות הטפילים, אחרת דלקת האוזניים תשוב.
• גופים זרים באוזן:
  חדירה של גופים זרים הנתקעים בעומק האוזן, כמו שיבולת שועל, שעורה ועשבים אחרים; או שיעור יתר באוזן ושעוות-אוזניים.
• עודף לחות באוזן והֵיעדר אִוורור שלה: אצל כלבים שמוטי אוזניים האפרכסת ("מִכְסֶה" האוזן), מכַסה את תעלת השמע (פנים האוזן), וכך נוצרים תנאי חממה לגידול והתרבות של חיידקים ופטריות בתוך האוזן. תופעה זו רווחת גם אצל כלבים שמרבים לשחות בים או בבריכה.
• רגישות למזון: רגישות הגורמת לתגובה אלרגית למזון כלשהו (או לקבוצת מזונות), או למרכיב במזון, כולל צבעי מאכל וחומרים משמרים.
• גידולים שפירים/ממאירים בתעלת השמע באוזן.
• בעיות במערכת החיסונית: חולשה של המערכת החיסונית כתוצאה ממחלה, מחולשה נפשית שמקורה בפחד, מתח, עקה (סטרס) או הרעת בתנאי המחיה והסביבה; כֶשֶל המערכת החיסונית כתוצאה מטראומה פיזית ונפשית.

 

 מהו הטיפול בדלקת אוזניים כרונית ?

הצלחת הטיפול בדלקת אוזניים כרונית תלויה בארבעה גורמים בסיסיים

1. אבחון מקור הבעיה הראשוני שגרם לדלקת הכרונית.
2. זיהוי נכון של החיידקים, הפטריות, הטפילים או הגופים הזרים באוזן.
3. ביצוע שטיפת אוזניים רפואית: ניקוי יסודי של האוזן בהרדמה כללית מכל ההפרשות והלכלוך (אסור בתכלית האיסור לנסות ולבצע הליך וטרינרי זה לבד!).
4. מודעות בעלי החיה למחלה ומאפייניה בחיה הפרטית שלהם, כדי שיכירו בחשיבות המשך הטיפול הרפואי בבית – בדיוק לפי הנחיות הרופא הווטרינר.

שטיפת אוזניים רפואית: זו נעשית תמיד בהרגעה עמוקה או בהרדמה מלאה – בהתאם להחלטת רופא וטרינר – כדי לחסוך מהחיה פחד, כאב ואי-נוחות בזמן הטיפול, וגם כדי למנוע תאונות, העלולות להיגרם מתנועה פתאומית שתעשה החיה בראשה, כאשר לאוזנה מוחדר מכשיר רפואי.
במהלך השטיפה מחדירים לאוזן תמיסה רפואית חמימה (חומר ממיס ומים פיזיולוגיים), שתפקידה להמיס את כל ההפרשות שהצטברו באוזן, ולאפשר להן להישטף החוצה בזרם עדין של מים פיזיולוגיים.
לאחר שטיפת האוזניים היסודית הזו, מטפלים באוזניים באמצעות טיפות או משחה – לפי הנחיית הרופא וטרינר, לרוב בתוספת טיפול בכדורים נגד הדלקת ו/או הגורם המזהם.
חשוב: כשבועיים מיום שהחיה עברה שטיפת אוזניים רפואית, יש להביאה למרפאה לביקורת. את התור לביקורת רצוי לתאם כבר ביום בו נערכת שטיפת האוזניים.