רגישות לתרופות ברועה אוסטרלי, בורדר קולי – מוטציה MDR1

---

מאת דר' אפרת גן-מור

מה זה בכלל המושג MDR1 ? 

אלו ראשי תיבות באנגלית של המושג " MULTI-DRUG RESISTENCE" , כלומר רגישות למספר רב של תרופות בכלבים מגזעי רועים, קולי ורועה אוסטרלי במיוחד , כלבים מגזעים אלו עשויים לשאת מוטציה גנטית המובילה לרגישות לתרופות מסויימות.

מהו הגן MDR1?

הגן MDR1 אחראי ליצור חלבון  האחראי להגן על המוח מחדירה של תרופות ורעלים, על ידי העברת כימיקלים בעלי נזק פוטנציאלי הרחק מהמוח.

מהי משמעותה של רגישות לתרופות בכלבים , מוטציה בגן MDR1?

כאשר מתרחשת מוטציה בגן MDR1, נגרמת ברועה אוסטרלי ובגזעים נוספים רגישות לתרופות שונות כגון משפחת האיברמקטין, כלומר רגישות לזריקות נגד תולעת הפארק.
לכלבים בעלי מוטציה זו יש פגם בחלבון המעורב בספיגה, הפצה, מטבוליזם והפרשה של תרופות. כתוצאה מכך התרופות מגיעות למוח,  ומתעכבת היכולת של הכלב לפנות אותן,  הדבר מוביל להצטברות תרופות אלה. כתוצאה מאגירת התרופות בעיקר במוח עשויים להופיע סימנים עצביים כגון דכאון, ריור, הליכה כושלת (אטקסיה), התקפי עווית, ואף מוות.

כיצד תשפיע רגישות לתרופות בכלבים בגלל מוטציה בגן MDR1 על הכלב שלי?

כלבים שהינם הומוזיגוטיים לגן MDR1 (כלומר יש להם שני עותקים של המוטציה בגן) יראו רגישות לאיברמקטין ותרופות דומות נוספות. כלבים אלה יעבירו תמיד עותק אחד של המוטציה לכל צאצאיהם.

כלבים שהינם הטרוזיגוטיים (כלומר, יש להם עותק אחד של המוטציה) עלולים להגיב לתרופות אלה במינונים גבוהים יותר. בנוסף, קיים סיכוי של 50% להעברת המוטציה לצאצאיהם.

תגובת רעילות לתרופות הללו תלויה במינון התרופה. לכן כלבים בעלי מוטציה בגן המובילה לרגישות לאיברמקטין, יכולים להשתמש במוצרים כגון "אדווקט" המכילים מוקסידקטין בריכוז נמוך.

אם לכלב שלי יש רגישות לתרופות בכלבים  MDR1, אילו תרופות עלולות להיות מסוכנות לו

תרופות רבות ממשפחות שונות דווחו כבעיתיות בכלבים עם מוטציה בגן MDR1:

• משפחת איברמקטין (איברמקטין, דורמקטין, סלמקטין)
• משפחת מילבמיצין (מילבמיצין אוקסים, מוקסידקטין)
• משפחת האופיואידים (לופרמיד (אימודיום), בוטורפנול)
• תרופות כימותרפיות (דוקסורוביצין, וינקריסטין, וינבלסטין)
• אייספרומזין (תרופה לטשטוש והרגעה).

רשימה מפורטת של תרופות ניתן למצוא בקישור הבא:

http://vcpl.vetmed.wsu.edu/problem-drugs

באיזה גזעים קיימת  רגישות לתרופות MDR1 ?

רגישות לתרופות בכלבים בראש ובראשונה- כלבי קולי ורועה אוסטרלי, גזעים נפוצים פחות- בורדר קולי, שלטי, ויפט ארוך שיער, McNab, רועה אנגלי, רועה צאן אנגלי עתיק, רועה גרמני ועוד.

מאגר הנתונים ממשיך לגדול ככל שיותר כלבים נבדקים לגן.

רשימה מפורטת של גזעים ניתן למצוא בקישור הבא:

http://vcpl.vetmed.wsu.edu/affected-breeds

איך אני יכול לדעת אם לכלב שלי יש רגישות לתרופות בכלבים בגלל הגן MDR1 ?

מומלץ שכל הכלבים השייכים לגזעים האמורים יעברו בדיקה גנטית לגילוי  המוטציה בגן MDR1 .

כיצד מתבצעת הבדיקה הגנטית ל רגישות לתרופות בכלבים  MDR1 ומתי מומלץ לבצעה?

הבדיקה הגנטית ל רגישות לתרופות בכלבים היא פשוטה מאוד- דגימת DNA (דגימת דם או מטוש מהלחי) נשלחת למעבדה בארץ או בחו"ל,  הקובעת את סטטוס ה- MDR1 של הכלב.

זוהי בדיקה שנעשית פעם בחיים, ניתן לבצעה בכל גיל. יש לבדוק כל כלב מהגזעים המועדים או מעורביהם, מומלץ לבצע את הבדיקה בגיל צעיר,לפני שימוש בתרופות העלולות לסכן את כלבכם.

לדוגמא- מומלץ להתחיל טיפול מונע לתולעת הפארק (תולעת טפילית של הוושט) בדורמקטין בגיל 4-5 חודשים, יש לבצע את הבדיקה הגנטית לפני התחלת הטיפול המניעתי.

מהן התוצאות האפשרויות של בדיקה ל רגישות לתרופות בכלבים, ברועה אוסטרלי ובכלבי קולי MDR1 ומה משמעותן?

בדיקות גנטיות מציעות בדיקת DNA לגן MDR1, ובודקות האם שני עותקי הגן פגומים, עותק אחד פגום או שוללות את נוכחות המוטציה.

MDR\MDR- רגיש– הכלב נושא שני עותקים פגומים של הגן והוא הומוזיגוט למוטציית MDR1- כלב רגיש לתרופות הנ"ל. יעביר תמיד עותק אחד פגום של הגן לצאצאיו.

MDR\n- נשא– קיים עותק תקין ועותק פגום של הגן. הכלב מהווה נשא של מוטציית MDR1 וקיים סיכוי של 50% להעברת עותק של הגן הפגום לצאצאיו. כאמור, הטרוזיגוט עלול להראות תופעות לוואי עצביות במתן התרופות הללו במינונים גבוהים.

n\n- שלילי– שני עותקי הגן בכלב נורמליים, הכלב אינו נושא את המוטציה בגן ולכן אין חשש להעברת המוטציה לצאצאים הבאים.

הכלב שלי נמצא נשא של המוטציה (הטרוזיגוט) מה זה אומר?

מכיוון שאופן התורשה של הגן הוא אוטוזומאלי רצסיבי, כלב שנמצא נשא מבטא חלבון תקין ואינו נמצא בסכנה. למרות זאת, ברוב המקרים נתייחס לנשא של המוטציה כאל בעל חיים רגיש ונמנע משימוש בתרופות הנ"ל על מנת להימנע מסיכונים.

הכלב שלי נמצא רגיש למוטציה (הומוזיגוט) מה זה אומר?

על הוטרינר המטפל לדעת כבר במפגש הראשון על היותו של הכלב רגיש למוטציה. הדבר ישפיע על טיפול תרופתי ומניעתי שהכלב יקבל במהלך חייו. ביום-יום אין כל השפעה של סטטוס MDR1 על איכות החיים של הכלב, ישנן תרופות חלופיות לכל בעיה ומחלה וניתן להימנע מתופעות לוואי מסוכנות בשגרה ובעת מחלה.

האם עלי להימנע מהרבעת הכלב שלי אם נמצא נשא או רגיש?

אין הנחיות להימנע מלהרביע כלבים נשאים או רגישים למוטציה, אך יש לברר סטטוס MDR1 בכל כלב הנמצא בסיכון.